י) [סעיף ב'] מראה פני כתיבה לעם וכו' וענין פתיחת ההיכל להוציא הס"ת מתוכו הוא רומז אל בקיעת יסוד דבינה אשר בתוכו הס"ת שהוא יסוד דחכמה וע"י בקיעה זו דיסוד דבינה יוצא אור היסוד דחכמה מחוץ יסוד דבינה אל תוך גופא דז"א, וענין פתיחת התיק עצמו של הס"ת רומז אל בקיעת יסוד דז"א שיצא האור של יסוד דחכמה לחוץ אל יעקב הנתון במקום ההוא, ובקיעה זו היא ענין פתיחת תיק הס"ת שיתגלה הארת התורה הכתובה בתוכו לחוץ אל כל הקהל כנודע, ואח"כ בעת שקורין בתורה אז יוצא האור שבתוכו לחוץ שהיא התורה עצמה שנקראת אור, שער הכוו' דף מ"ח ע"ד לפי פי' השני שהסכים עליו מהרח"ו ז"ל יעו"ש:
י) ומנהג האר"י ז"ל לנשק הס"ת וללותו לילך אחריו וכשמוליכין אותו מן ההיכל אל התיבה לקרות בו ואח"כ היה נשאר שם סמוך אל התיבה עד שהיו פותחין הס"ת ומראין אותו לקהל כנודע, ואז היה מסתכל באותיות הס"ת ממש, והיה אומר שע"י הסתכלות האדם מקרוב כ"כ שיוכל לקרוא האותיות היטב עי"ז נמשך אור גדול אל האדם, ואח"כ היה חוזר למקומו הראשון ויושב שם מיושב עד סיום קריאת הפ' לא כאותם הנוהגים לעמוד, שער הכוו' שם פרע"ח שער קריאת ס"ת פ"א, מ"א סק"ג.